במשנה הוי רץ למצוה קלה כו' שמצוה גוררת מצוה. לכאורה תיפוק ליה משום מצוה זו גופה וכדלעיל רפ"ב ונראה דכאן יכוין דאפי' מצוה שאין מחוייב לרוץ אחריה כמו שאמרו בחולין (קל"ט ב') גבי שילוח הקן יכול יחזור בהרים כו' (רמז לדבר דשם בסוף המסכת קוראה מצוה קלה) וכן מצות ציצית שאינו מחוייב ללבוש טלית בת ד' כנפות כדי להתחייב בה אשמעינן דמ"מ ישתדל וירוץ אחריה כדי לקיימה עי' בפי' הרמב"ם מה שהביא דוגמא לזה ממשה רבינו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה אבות · פרק 4 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0bb6a040def61719eded3cd3ac098b96e41f59fdb895ea5227c481f798647d34