רבי אלעזר בר' שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. ככבוד חברך. ר"ל כל אחד כפי כבודו הידוע שראוי לעשות לחברו ולתלמיד. אבל אינו אומר שיכבד לתלמידו כמו לחברו כי אינו בדין. אלא כמו שאינך רשאי לגרוע לחברך מכבודו הראוי כך אין לך רשות לפחות מהכבוד הראוי לתלמידך:
קריאה במקור
רבינו יונה על פרקי אבות · פרק 4 · משנה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים. בכלל המורא הוא הכבוד ואין בכלל הכבוד מורא כמו שאמר (מלאכי א' ו') בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי וגו'. אמר מורא בעבד וכבוד בבן כי הדבר כן הוא. והזכיר בכאן מורא לרב ולשמים שצריך לירוא אותם כי מורא הרב יסוד מורא שמים הוא על כי למדו תורה ולירוא את ה' אלהיו ואוהב את התורה אוהב את החכמים וירא את דבר ה'. ולמלמד אותו יש בו יראת שמים וללכת בדרך טובה על כן נאמר מורא רבך. והזכיר כבוד בתלמיד ובחבר כי אינו חייב במוראם. נמצאת למד כי כבוד תלמידך צריך שיהא חביב בעיניך כמורא שמים המחוייבת עליך ואין לך לבטל את זה כמו לזה שכולם תלה זה על זה. ואם כן ארבעתם במדרגה אחת הם. הכבוד לפי כבודם והמוראם לפי מוראם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Pirkei Avot, Berlin, 1848
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001063744
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5a0b5b4cb48b8a1ec5e1f9d967d8dfbb380e20857aee5a34f4e3a74ce657f365