בעריכת שפתים. להוציא הדברים מפיו, כמו שאז"ל (עירובין נד.) על פסוק (משלי ד, כב) כי חיים הם למוצאיהם. למוציא אותם בפה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה אבות · פרק 6 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובקבלת היסורין. באמור דאינה מקרה, אלא שעוונותיו הטו אלה:
המכיר את מקומו והשמח בחלקו והעושה סייג לדבריו ואינו מחזיק טובה לעצמו. גורם שיהי' אוהב וכו' עד שומע ומוסיף. משום הכי שינה התנא הכא בלשונו וכשהגיע להלמד על מנת וכו' חזר להוסיף הא, באמרו הלמד על מנת וכו' עד גמירא, להורות שאותם אינם תלויים בהמכיר את מקומו ודומיו, אבל פשוט הוא שכלם הם ממ"ח דברים שהתורה נקנית כן, יש לפרש דקדוק זה בדוחק:
המכיר את מקומו. שאינו נכנס לפנים ממחיצתו:
הא למדת כל האומר וכו'. ממה שנאמר ותאמר אסתר למלך וגו'. ונגאלו. ויהיה הא זה כמו האי, ואינו לשון אם כן, וטעם דוחק הלשון לא ידעתיו:
בשם מרדכי. דמאי קמל"ן אם לא ללמוד זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9c85b78bc1344bddb623ff0c864371ca8c67250ef4a9c5d017a80195dcb3151b